לזכרם של חברי ארגון הרוקדים ופעיליו
בדף זה מונצחים חברי עמותת ארגון הרוקדים ריקודי עם ישראליים ופעיליה
| אורי גבעוני ז"ל 1932-2022
|
 |
אורי גבעוני היה חבר עמותת ארגון הרוקדים מסמוך להקמתה ועד יומו האחרון.
אורי היה חבר בועדת ארגון הרוקדים בנושא שימור המורשת, וכיהן במשך שנים רבות כחבר ועדת ביקורת.
אורי היה בקשר אנושי חם עם הרוקדים והמרקידים, אהב את כולם וכולם אהבו אותו. ככזה שימש לא פעם כערוץ לא פורמלי להעברת מסרים בין הרוקדים והמרקידים.
אורי הכיר את הריקודים על בוריים, והחזיק ארכיון גדול של הקלטות וסרטוני ריקודים בגרסאות שונות.
|
דברים לזכרו מאת צורי עסיס יו"ר ארגון הרוקדים |
הלילה הלך לעולמו בגיל 90 חברנו אורי גבעוני. מעמודי התווך וממייסדי ארגון הרוקדים. רוקד ותיק, איש אשכולות בכל הנוגע לריקודי העם.
אורי היה ידיד אמת לכל מי שהכיר אותו. היריעה תקצר מלהכיל את כל פעולותיו למען הרוקדים.
חבל על דאבדין ואינם משתכחין.
יהי זכרו ברוך.
|
הספד לזכרו מפי טלי |
אורי אהוב שלי.. שלנו..
אנחנו מכירים כמעט 20 שנה ולמרות פער הגילים ואולי גם בזכותו נקשרנו בקשר אוהב ואמיתי.
אתה אימצת אותי ואני אימצתי אותך, היית לי כמו סבא אוהב, אהוב ויקר עד מאוד.
לפני הרבה שנים, זכיתי לרקוד איתך ערב אחד בהרקדה בחולון, ואני תמיד אזכור ששמעון מרדכי (המרקיד) אמר לכולם שהערב יש משהו מאוד מרגש:
הרוקד המבוגר ביותר באולם רוקד עם הצעירה ביותר. כשיש רקדן למופת כמוך, הגיל הוא לא עניין.
אורי - היית חלק כ"כ משמעותי במשפחת הרוקדים ובארגון הרוקדים, בשנים שרקדת, ידעת את הצעדים המדויקים והקפדת, עם חיוך, שנרקוד כמו שצריך.
דאגת לנו לדיסקים עם שירים של ריקודים אהובים מתוך ספריית הענק שהייתה ברשותך.
גם בשנים האחרונות, כשכבר לא רקדת, עדיין נשארת חלק משמעותי והקשר נשמר עם כל אלו שעם השנים נהיו קצת כמו משפחה נוספת.
לך ולי הייתה מסורת סלפי: בכל פעם שנפגשנו היינו עושים סלפי.
לפני חמישה שבועות חגגנו איתך יום הולדת 90 ולפני שהלכנו אמרתי לך:
אורי, מה צריך לעשות לפני שאני הולכת?
וענית לי עם החיוך שלך - תמונה.
וכך נולד הסלפי שמתברר שלצערי היה האחרון😢
אורי אהוב, היית אדם מדהים ואהוב, רקדן למופת ומלח הארץ.
אהבתי אותך מאוד בעצם עדיין אוהבת אותך מאוד. זכיתי בסבא מאומץ מיוחד במינו.
תודה לך על מי שהיית עבורי ועבור כולנו.
עכשיו אתה יכול לחזור ולרקוד שם למעלה בשמחה, כמו שאהבת.
ואל תשכח, בסלפי הבא שלנו תחייך אליי שם מבעד לעננים...💔
יהי זכרך ברוך.
|
דברים לזכרו מאת הרי כוריאל |
את אורי הכרתי בהרקדתו של שלום עמר בראשון לציון זמן מה לאחר שחזרתי לרקוד.
אורי בלט לא רק בהכרת הריקודים אלא גם בנכונות שלו לשתף ולהדריך אותי (ואת כולם) בידע שלו.
אורי אהב לא רק את הריקודים אלא גם את הרוקדים, את הסיפורים הקטנים והרכילות המשעשעת שמאחורי ההרקדות, ובתקופה בה פרחו הפורומים באינטרנט - פרח גם הוא איתם.
עם השנים רקדתי עם אורי גם בהרקדות אחרות. מרוקד מן השורה הפך גם ל"משפיען" המייעץ למרקיד לגבי הרפרטואר, וגם מביא לו ביצועים טובים יותר לריקוד. הכול בנעימות, בחיוך ובידידות.
אורי לא הצטרף לארגון הרוקדים מייד עם הקמתו, אף על פי שהזדהה עם מטרותיו, אולי בשל החשש לפגוע בידידות שלו עם הרוקדים ועם המרקידים.
בהמשך, כשהבין שניתן לקדם את המטרות העיקריות תוך שמירת יחסיו הקרובים עם כולם, הצטרף לארגון והיה לדמות בולטת ומשפיעה.
מעל הכול אורי היה בן אדם, אוהב את כולם ונאהב על ידי כולם. לא ייפלא איפה שימי ההולדת שלו נחגגו בהרקדות בשיתוף המרקידים והרוקדים.
גם כשנאלץ להפסיק לרקוד בשל מצב בריאותו, המשיך אורי להתעניין בעולם ריקודי העם, במרקידים, ברוקדים ובהרקדות.
שהיגיע לעיתים רחוקות מאוד להתבשם מהרקדה מבלי לרקוד, ראו מייד על פניו איך הדבר מעניק לו כוחות מחודשים.
ריקוד המעגל האהוב עליו היה "מאיה", ולמרות הקושי רקד אותו גם בביקורו האחרון בהרקדה.
אורי היה מלח הארץ. ממקימיה ומבוניה. כשלא דיבר על ריקודים ועל הרקדות, היה מספר על עבודתו כחקלאי,
על השנים הקשות בבניית הארץ, איך התגלגל פתאום לתפקיד ניהולי למרות שלא הייתה לו השכלה פורמלית, והכול בחיוך ובשילוב אנקדוטות משעשעות.
אורי היה חבר טוב. גם בשנותיו האחרונות, כשלו אישית היה קשה, מצא תמיד זמן לדרוש בשלומי.
תודה לך אורי על שנות חברות נפלאות. המשך לרקוד גם שם למעלה.
|
דברים לזכרו מאת ירדנה ריגלר |
הכרנו את אורי ז"ל (כל כך קשה לומר ז"ל) בהרקדה של טוביה טישלר, בה נהג לרקוד לפני שנים.
בהמשך נפגשנו פעמים רבות בישיבות ארגון הרוקדים. אורי תמיד נהג לקבל אותנו במאור פנים ובחיבוק גדול.
העריך ביותר את התנדבות החברים בארגון הרוקדים ונהג להחמיא לכולם בכל הזדמנות. כשהקמנו, החברים, את רדיו הרוקדים, לא היסס ותרם תרומה נכבדת מכיסו לתפעול ראשוני של הרדיו.
זה היה אורי, מלח הארץ, איש נעים הליכות, מאיר פנים תמיד, לכל חבר ומכר היה לו חיוך אוהב.
אורי, תחסר לנו מאד ובטוחה שגם לרבים אחרים.
יהי זכרך ברוך.
|
דברים לזכרו מאת ורד מנשרי |
אורי היה חבר. אהבתי אותו, והוא אהב אותי.
הכרתי את אורי לפני שנים רבות, כשרקדנו יחד בקאנטרי גלי הדר בראשון לציון בהדרכתו של שלום עמר ז"ל.
אורי בלט בהרקדה זו, כמו בכל הרקדה שבה נהג לרקוד. הוא היה חבר של כולם. הוא נהג לרקוד עם מיטב הרקדניות, בנועם ובחיוך, כשהוא מדריך אחריו זוגות שניסו להשתלב בהרקדה.
הוא היה ידען גדול בכל הקשור בריקודים, וכן אספן של כל סרטוני הריקודים הקיימים. מדריכים רבים בארץ נעזרו בשירותיו ומכירים לו תודה על כך עד היום.
בימי הפורומים התקרבנו יותר. נהניתי לקרוא את כתיבתו וכמעט תמיד הסכמתי איתו. קראתי גם את ספר תולדות המשפחה שכתב אביו, ולמדתי להכירו יותר.
לימים הצטרף אורי לארגון הרוקדים, ומאז הפכנו לחברים קרובים. אני זוכרת בגעגועים את מפגשי הקפה הרבים שלנו (אורי דווקא העדיף מילקשייק וניל), את השיחות הרבות, את חגיגות ימי ההולדת שלו ושלי ואת ההרקדות המשותפות הרבות אצל מיטב המרקידים.
נעצבתי מאוד כשאורי הפסיק לרקוד. המשכתי לבקר אותו בביתו כמעט עד יומו האחרון. לפחות יישאר לי ממנו זיכרון חגיגת יום הולדת 90 שלו. אורי תמיד כל כך שמח לביקורינו, ובמיוחד ביום זה.
אני מתגעגעת מאוד. איבדתי חבר יקר.
יהי זכרו ברוך.
|
|
